דברים שכתב עו"ד דוד קירשנבום, שהכיר את ר' גדליה ומשפחתו עוד מילדות.

למי שהכיר לא אחדש דבר, ולמי שלא הכיר לבטח לא אתאר מספיק.

גדליה ז"ל היה מ"הני יקירי דירושלים."

איש של עשיה למען הכלל, איש של חיוך תמידי, איש של לבביות עם כל מי שהיה פוגש ולו גם בפעם הראשונה. איש של צניעות אשר לא הבין מדוע אומרים לו תודה על מעשה גדול שעשה או שאמר, איש של חברות אמיתית בלב ובנפש.

היתה לי זכות להכיר את גדליה ואף לעבוד עמו ואכתוב כאן רק שלשה דברים דברים:

גדליה היה חבר נפש של אבי ז"ל, נפשו כרוכה בנפשו. הם פעלו יחד לבצר טהרת ירושלים בבניית מקוואות רבים, באיתור מגרשים לבתי כנסת, בעירוב שסביב העיר, באיתור ומינוי רבנים ראשיים וראויים לעיר לאחר שנים רבות שלא היו כאן ובכל דבר של קדושה. מסרתי ד"ש מאחד לשני וראיתי את ההתרגשות של כל אחד מהם למשמע שם השני. בהקשר זה אוסיף, כי מאז פטירתו של אבא ז"ל לפני קרוב לשנתיים, גדליה התקשר לבית אימי כמעט בכל ערב שבת לדרוש בשלומה ולברכה בברכת שבת שלום.

גדליה קיבל על עצמו כאשר עזב את השרות הציבורי להחיות את בית הכנסת ישורון ,אשר נראה אז כפיל לבן וגוסס. פנה אלי במקצועי ,הסדרנו והקמנו מסגרת משפטית ראויה לבית הכנסת ומשימתו הראשונה הייתה שישורון ייעשה למרכז ללימוד תורה לציבור רחב ובכל ימות השבוע. הוא פנה לרבנים ומרצים מכובדים וטובים, דאג לגיוס כספים ולאט לאט נפרסה מערכת שעורים משעות הבוקר עד לאחר תפילת מנחה, כאשר שתיה חמה וקרה זמינה כל העת ובהשתתפות מאות ,גברים ונשים. הדבר נעשה לנוף קבוע ומדובר בין ותיקי ירושלים.

פגשתי את גדליה לעיתים קרובות כיון שמשרדי שוכן בקרוב לביתו. בכל מפגש ברחוב, ולאחרונה כשהוא התקשה לילך הסתייע בכסא גלגלים, עצר ובירך אותי כשחיוך גדול על פניו והוא שופע אופטימיות."הכל בסדר". באתי לדירתו לפני חג הסוכות האחרון והבאתי לו אתרוג מפרדסו של אחי וזכיתי למנה גדושה של ברכות, תודות וחיוכים. אצרף תמונה שצילמתי.

זכית טובה וזכו אחייך ואחיותייך היקרים וכמובן זכתה אמך (והרבה יש לומר על מסירותו העצומה לה),לגדול עם אבא ענק שכזה.

יהי גדליה מליץ יושר על משפחתו, על חבריו ועל כלל ישראל.

דוד בן יחיאל פישל קירשנבום (קישי(